שאלת גובה הנזק בעניין ת"ד בה נפגעה התובעת 1, תלמידת תיכון שנגרמו לה 100% נכות

א. התובעת מס' 1, אורית סנאדו )מאז נישואיה: טפירו(, ילידת 5.5.1979 )להלן:
"התובעת"(, נפצעה קשה בתאונת דרכים שאונתה לה ביום 6.7.96, עת היתה בתקופת חופשת
הקיץ שבין כיתה י"א לכיתה י"ב.

התובעת מס' 2, גב' שושנה סנאדו, היא אמה של התובעת, והתובע מס' 3, מר שלמה סנאדו,
הוא אביה.

אין הנתבעת חולקת על חבותה לפצות את התובעת, והדיון התמקד בשאלת גובה הנזק בלבד.

ב. התובעת אושפזה עקב התאונה בבי"ח הלל-יפה עד 23.7.96, מועד בו הועברה למחלקת
השיקום של ביה"ח שיבא, ושוחררה לביתה ביום 27.12.96.

המומחה הרפואי שנתמנה ע"י בית המשפט בתחום השיקומי, ד"ר עצמון צור, מפרט בחוות דעתו
8-9, ושברים נוספיםD ת21/ שבביה"ח הלל-יפה אובחן אצל התובעת שבר פריקה בין החוליות
6, וכן אובחן שיתוק מלא בפלג גוף תחתון עם פלסD, 7D, 8D בקשתות האחוריות של החוליות
8.D תחושתי בגובה

1. נכותה של התובעתL -7 וD ב- 15.7.96 עברה התובעת ניתוח לקיבוע החוליות בין הגבהים
היא בשיעור של %100, וקיים שיתוק מלא בשתי הגפיים התחתונות, עם טונוס שרירים מוגבר
ולעיתים תגובה בספאזם בעיקר בשרירים פושטי הברכיים וכופפי כפות הרגליים. התובעת
משתמשת דרך קבע בטיטולים בגין דליפה ממוצא השתן עקב זיהומים מקומיים חוזרים עקב
הצינתור לסרוגין.

לפי קביעת ד"ר ע. צור עצמאית התובעת במעברים מן המיטה לעגלת הנכים ובחזרה, אך מבצעת